בריאות נפש היא תוצר של יחסי גומלין בין גורמים אישיים וסביבתיים. כדי להבין גורמים אלו, אנו נזקקים לגופי ידע בין תחומיים, המסייעים להסביר השפעות תרבותיות, משאבים אישיים וחברתיים להתמודדות והסתגלות, אפיונים פיסיים של סביבת החיים היוצרים דחק, ואת הקשרים המורכבים בין כל אלה. לגורמים אלו וליחסי הגומלין..
בריאות נפש היא תוצר של יחסי גומלין בין גורמים אישיים וסביבתיים. כדי להבין גורמים אלו, אנו נזקקים לגופי ידע בין תחומיים, המסייעים להסביר השפעות תרבותיות, משאבים אישיים וחברתיים להתמודדות והסתגלות, אפיונים פיסיים של סביבת החיים היוצרים דחק, ואת הקשרים המורכבים בין כל אלה. לגורמים אלו וליחסי הגומלין ביניהם, יש השפעה מכרעת על החוסן הנפשי האישי ומנגד על התפתחות תחלואה ועל יכולת האדם וסביבתו למנעה ולהתמודד עמה באמצעות איתור מוקדם, טיפול ושיקום.
העולם המודרני מצוי בעידן של רפורמות במערכות בריאות העוסקות בתחום בריאות הנפש. שילוב מערכת בריאות הנפש במערכת הבריאות הרחבה וכינון שירותי שיקום ייחודים לבריאות נפש בקהילה, מביאים לעליה בשיעור ובאופי הבעיות והאבחנות של האנשים הפונים אליה, כמו גם לגידול במספר האנשים המוכרים כבעלי נכות נפשית החיים בקהילה. שינויים נוספים בבריאות הנפש קשורים לעליה משמעותית במספרם של יחידים ושל קבוצות, הנחשפים ות לבקרים למצבי דחק ומשבר, הן על רקע כלכלי (אבטלה) והן על רקע בטחוני (נפגעי טראומה). חלק מאנשים אלה מפתחים סימפטומים של הפרעות הסתגלות, חרדה, דיכאון ותגובה פוסט טראומטית, והופכים לאוכלוסייה המוכרת לשירותי בריאות הנפש. בנוסף, ישראל עומדת מזה שנים על סף הצעת חוק להעברת האחריות לטיפול בבריאות הנפש ממשרד הבריאות לקופות החולים, המצריכה שינויים תפיסתיים וארגוניים במערכות הנוגעות בדבר.
השילוב של העלייה בשכיחותם של מצבי דחק ומשבר, בצד הרפורמות בבריאות הנפש, יוצר בעשור האחרון מגמה חשובה של העברת כובד המשקל ממתן שרותי בריאות נפש לאנשים המתמודדים עם הפרעות נפשיות קשות בבתי החולים ובמוסדות ריכוזיים טוטליים למסגרות בקהילה. מגמה זו מחייבת שינוי בתפיסה התיאורטית ובפרקטיקה הנגזרת ממנה תוך למידה ותכנון של אסטרטגיות פעולה בבריאות הנפש.
מתוקף המגמות המתוארות לעיל ומתוך הבנה הולכת ומעמיקה של מגוון הגורמים התורמים לבריאות ולחולי נפשי, עולה צורך בשילוב רב-מקצועי ובין-מערכתי, כדי לספק שירותים טיפוליים, שיקומיים וחברתיים יעילים ובמטרה לקדם תהליכי החלמה ושילוב בקהילה.
החוג לבריאות נפש קהילתית פועל להכשיר את בוגריו לתפקידי מומחים ומנהיגי תוכניות לבריאות נפש בגישה קהילתית רב ממדית. הכשרה זו מתבצעת באמצעות פיתוח ידע ומחקר בין-תחומיים ובין-מקצועיים, ובהקניית ידע לאנשי מקצוע מתחומי החברה, הרווחה והבריאות. מטרת החוג היא לסייע לתלמידיו לרכוש מושגים ומיומנויות ולהפנים ערכים, שיאפשרו להם לזהות ולהעריך את צורכי בריאות הנפש של פרטים וקהילות, לתכנן וליישם התערבויות מתוך תפישה מורכבת רב מקצועית, באמצעות שילוב בין-ארגוני ומוסדי, ומתוך התאמה לאפיוניה התרבותיים של כל אוכלוסייה. מטרה נוספת הניצבת בפני החוג היא להעמיק את המחקר, פיתוח והעמקה של גופי ידע למען קידום שירותי בריאות נפש קהילתית, כדיסציפלינה בין-תחומית המצויה בתהליך מואץ של התפתחות.
ליבת הלימודים האקדמיים בחוג כוללת את התכנים הבאים: ערכים והנחות יסוד של בריאות נפש קהילתית, שיקום, שילוב והחלמה. מיפוי אפיונים וצרכים קהילתיים. היכרות עם החקיקה ומערכות בריאות הנפש. רכישת ידע במניעה והתערבויות בשיקום, מצבי משבר וטראומה. ידע ומיומנויות בתכנון מדיניות, ניהול ומחקר.
תוכנית הלימודים בחוג לבריאות נפש קהילתית מושתתת על שני תחומים, הנבדלים זה מזה באופי ובשכיחות בעיות בריאות הנפש בהן מתמקד כל אחד מהם.
התחומים הם:
א. בריאות נפש קהילתית במצבי שגרה, משבר וטראומה.
ב. שיקום והחלמה מהפרעות נפשיות קשות.
כל הביקורות באתר הן של סטודנטים ובוגרים אמיתיים המזוהים
עם ת.ז, שם אמיתי ועברו תהליך אימות - זה הערך החשוב לנו ביותר באתר
ביקורות של סטודנטים (1)
בלה ש. על תואר שני בריאות נפש קהילתית אוניברסיטת חיפה (17/06/2011)
סטודנט שנה שניה
מדוע בחרתי במסלול זה
במהלך התואר הראשון התנדבתי בבי"ח לחולי נפש ולאחר מכן הבנתי שזו האוכלוסייה שעימה אני רוצה לעבוד, לכן בחרתי במסלול שמתמקד בעבודה עם אוכלוסיית נפגעי הנפש. בנוסף- הוצעה מילגה בשנה השנייה ללימודי התואר השני שהשפיעה על ההחלטה שלי גם כן
האם המסלול עמד בציפיות
הרורסים נתנו יותר ידע תיאורטי מאשר ידע מעשי. ציפיתי שבתואר שני תהיה הרבה יותר פרקטיקה במהלך השיעורים, דבר שלא היה
מה רמת הלימודים
כמות קטנה של סטודנטים, אוירה אינטימית, מרצים ברמה מאוד גבוהה