מדוע בחרתי במסלול זה
בחינוך היה לי ברור שזה מה שאני רוצה ללמוד. תמיד התעניינתי בפסיכולוגיה חינוכית ואף חשבתי להיות יועצת בי"ס. לגבי מקרא, הגעתי לשם בעקבות המלצה של סטודנטית שפגשתי לאחר שיצאתי מהמחלקה ללשון עברית (בה הייתי בכל השנה"ל הראשונה, ולבסוף החלטתי שהמחלקה ההיא לא בשבילי).
האם המסלול עמד בציפיות
חשוב לדעת לפני שנכנסים למחלקה לחינוך - שאין קבלה של תעודת הוראה בסיום התואר, רוב הלימודים מכוונים לייעוץ חינוכי בתואר שני או לפסיכולוגיה חינוכית. אני לא ידעתי את זה בהרשמה וחשבתי שבסיום התואר אוכל לממן את התואר השני שלי ע"י משרת הוראה למקרא (כלומר, אהיה מורה מקצועית לתנ"ך). עכשיו אני משלימה תעודת הוראה באותה אוניברסיטה, ומרגישה שחוזרת שוב על חומר משנה א' ממש סתם (וברוב המקרים הרמה נמוכה בהרבה). אפשר לומר שכמעט כל קורס העשיר את הידע שלי באופן מדהים, גם באופן מקצועי אבל גם באופן יותר אישי (כמו להבין מדוע אנשים פועלים כך ולא אחרת) נכנסתי לשם אדם אחד ויצאתי אדם אחר.
לגבי מקרא, אם באופן כללי יש אהבה למקורות - זה מסלול מצויין. בהרבה מהקורסים נהנתי ללמוד ולהעשיר את הידע והביקורת על המקרא, על פרשנויות שונות ולעתים סותרות.
מה רמת הלימודים
הכל היה מושלם, אילו רק במחלקה לחינוך היו משכילים לתת אפשרות מסלול לתואר + תעודת הוראה... אני סתם מרגישה שאני יושבת עכשיו בשיעורים לתעודת הוראה, כשלמדתי כבר את הדברים המופיעים שם, והרבה יותר לעומק...
חשוב לדעת שבאוניברסיטה הזו עושים חברים לכל החיים. רוב הסטודנטים לא באים מב"ש, ולכן אין פה את ההתחפרות התוך-משפחתית (מה שקורה אם נשארים "ליד הבית") ופשוט נפגשים זה עם זה, ארוחות שבת וכד'. יש פה רוח התנדבותית מקסימה, וגם שם מכירים חברים טובים. עברתי לב"ש מצפון הארץ, בשביל האוניברסיטה, ובאמת ניתן לומר שנהנתי ביותר.
העצה הכי טובה למתעניינים במסלול
בחינוך - לדעת שמדובר בעיקר בהתכווננות למחקר, תואר שני בייעוץ חינוכי / פסיכולוגיה חינוכית, ולכן לא מתאים לרוצים לעסוק בהוראה. במקרא - לקחת את הלימודים בכיף, אבל יחד עם זה ברצינות ולא להקל ראש. אם יש דבר שמרצים שונאים זה סטודנט שמזלזל בעבודת חייהם (וזלזול יכול להתבטא גם באי הגעה לשיעורים כל הסמסטר ואז "להופיע" למבחן).