מדוע בחרתי במסלול זה
לאחר תום שירותי הצבאי כחובשת החלטתי שאני מעוניינת להמשיך בתחום הרפואי ועבודה מעשית נראית לי טובה יותר מלשבת במשרד מול דפים וניירות. חיפשתי את האקשן,ולדעת שהיכולת לעזור לאדם חסר ישע נמצאת אצלי ביד.
האם המסלול עמד בציפיות
כאשר נכנסתי ללימודים הגעתי עם ידע כללי ומעשי על המקצוע- אמנם היום לאחר שנתיים בלימודים אני מבינה שהמציאות היא קצת שונה, הלימודים שוחקים, חלק מהסגל האקדמאי חושב שהוא אלוקים, הבחינות תואמות את רמת הלימוד אך לאחר כל מבחן ישנה הרגשה כאילו הרגע יצאנו מהפסיכומטרי, שאלות כגון: " כל המשפטים הנ"ל לא נכונים פרט ל..." "מה לא נכון פרט ל..." ועוד ועוד... אך עם זאת הלימודים מעניינים מאוד, אנטומיה, פיזיולוגיה, מערכת כלי דם ולב... ועוד רבים מהקורסים נותנים הרגשת שליטה והבנת החומר ולקראת מה את/ה הולך בעתיד, ההתנסויות במחלקה גם הן מטורפות אך יחד עם זאת עוזרות לנו ללמוד ובתכלס לבצע את מה שלמדנו במהלך הלימודים, המדריכות הקליניות נותנות תחושה כי את/ה נמצא בידיים טובות אך גם לבד במערכה- ואם לא תקפוץ למים איך תדע לשחות... מה שגורם שהרגשה כי סומכים עליך למרות שהם לא... :) סה"כ אני חושבת שהלימודים לסיעוד הם קשים אך מאוד מספקים!
מה רמת הלימודים
ישנם כמה מקצועות בהן יש מתרגלים כגון: אנטומיה- נכנסים יחד עם מתרגלים תותחים רפואנים(סטודנטים לרפואה) לחדר פתולוגיה(אותו כבר תכירו לפי הריח) הסברים על כל מבנה ואברי הגוף ב-LIVE... מקצועות כמו סטטיסטיקה ואפידימיולוגיה- השיעורים פחות חשובים העיקר להגיע לתרגו
העצה הכי טובה למתעניינים במסלול
לא משנה מה אתם עושים, תהנו מזה, תהנו מהלימודים(גם אם זה קצת קשה) תחייכו ותצחקו הרבה... כשאת/ה נהנה/ת ממה שאת/ה עושים, הרבה יותר קל ומהנה לעבוד בתחום במיוחד כשמדובר על סיעוד!!!