אוריינות חזותית היא, היכולת להבין ולהשתמש בדימויים חזותיים, כולל היכולת לחשוב, ללמוד ולהתבטא באמצעות דימויים חזותיים. המושג נטבע, התגבש לכדי גישה והתמסד לכדי תחום דעת על-ידי אנשי חינוך בשנות השישים בארצות הברית. הם ביססו את ההכרה בכוחה של האוריינות החזותית לפתח אצל הלומדים את יכולת החשיבה ואת..
אוריינות חזותית היא, היכולת להבין ולהשתמש בדימויים חזותיים, כולל היכולת לחשוב, ללמוד ולהתבטא באמצעות דימויים חזותיים. המושג נטבע, התגבש לכדי גישה והתמסד לכדי תחום דעת על-ידי אנשי חינוך בשנות השישים בארצות הברית. הם ביססו את ההכרה בכוחה של האוריינות החזותית לפתח אצל הלומדים את יכולת החשיבה ואת האישיות, ובכלל זה את ההערכה העצמית שלהם ואת תחושת העניין והשייכות לסביבתם ולקהילתם. להיות אורייני במובן החזותי פירושו להיות בעל יכולת להתמודד בעולם העכשווי שבו מקומם של מסרים חזותיים תופש מקום שאינו נופל בחשיבותו מהמסרים המילוליים.
כיום, בראשית המאה העשרים ואחת, כאשר אנו מוצפים במסרים חזותיים מכל סוג, במגוון רב של אמצעים, באינטרנט, בטלוויזיה, במרחבים פרטיים וציבוריים, היכולת לפענח ביטויים חזותיים ולחשוב עליהם באופן ביקורתי, הפכה למיומנות חיונית ביותר למורים במערכת החינוך. עבור המורים מיומנות זאת משמשת ככלי ללמידה והוראה בעל עוצמה לפיתוח חשיבה יצירתית, ביקורתית ועצמאית.
חשיבותה של האוריינות החזותית כאמצעי ביטוי ותקשורת בתרבות האנושית הופכת אותה לשדה חיוני להעמקה ולמחקר יישומי בהיבטי התרבות של מערכות החינוך ומסגרות ההוראה.
אוריינות חזותית נדרשת לכל מי שצורך או נחשף למידע ולידע מכל סוג שהוא, הגדוש במסרים חזותיים ובכלל זה ליצירה החזותית עצמה, בתחומי האמנות, העיצוב, הקולנוע והתקשורת, התיאטרון והמחול, ובודאי שהיא נדרשת לכל מי שעוסק בהוראה של תחומים אלה.
התכנית מאפשרת למורים לפתח ולשכלל יכולות פענוח מסרים חזותיים, ליצור אותם ולעשות בהם שימוש מושכל ובקורתי למטרות חינוך והוראת היצירה מתוך תפיסות חינוכיות המחויבות להעצמה חברתית וסביבתית.
ייחודה של התכנית "אוריינות חזותית בחינוך"
נושא "האוריינות החזותית" נלמד בעולם כקורסים בודדים המשולבים בתכניות לימודים באקדמיות לאמנות, עיצוב, קולנוע ותקשורת, המכשירים יוצרים, היסטוריונים ותיאורטיקנים בתרבות החזותית. על רקע זה, "אוריינות חזותית בחינוך" היא תכנית ראשונה מסוגה בעולם, בכך שהיא מקבצת יחדיו את עיקרי התכנים, התיאוריות והסוגיות של שדה האוריינות החזותית לכדי תכנית שלמה ומעמיקה ורותמת אותם לצרכים של הוראה וחינוך בתחומי היצירה החזותית ומכוונת ליישומם מתוך תפיסות חינוכיות להעצמה חברתית וסביבתית.
התכנית עונה במשולב לשלושה צרכים חשובים הנחוצים לשדרוג החינוך וההוראה:
א. העמקת הידע התיאורטי והתובנות ביחס להיבטי השפה החזותית ופיתוח הרגישות החזותית והיכולת לעשות שימוש מושכל וביקורתי בשפה זו למטרות חינוך והוראה/למידה.
ב. העמקת ההיכרות עם אפשרויות השימוש באמצעי המחשה ובעזרים חזותיים לצורכי הוראה-למידה בתחומי היצירה החזותית, שכלול מיומנויות ההתנסות בשימוש בהם ופיתוח מקורי של אמצעים כאלה.
ג. התנסות ביצירה החזותית הנשענת על מחקר, או התנסות במחקר עיוני-יישומי המתייחס להיבטים השונים של שדה האוריינות החזותית. זאת, למען קידום החינוך בהלימה לקידום מטרות חברתיות וסביבתיות.
מטרות התכנית
התכנית נועדה להשכיל את בוגריה בתחום האוריינות החזותית ברמת העמקה תיאורטית ומעשית ובאמצעות התנסות פרופסיונאלית מעמיקה במחקר יישומי בהוראה וביצירה החזותית, כאמצעים לפיתוח רמת ההוראה וקידום החינוך החברתי סביבתי בישראל.
בוגרי התכנית ירכשו יכולות לשדרוג רמת ההוראה במקצועם, הן בתחומי היצירה החזותית והן בכל תחום אחר; בכך ירכשו מיומנויות לקידום רמת השימוש באמצעים חזותיים ולפיתוחם, הן בסביבות ההוראה שלהם והן בסביבות ההוראה של המוסד החינוכי שבו הם פועלים.
בוגרי התכנית יוכלו לשדרג את דרגות הקידום שלהם במסגרות חינוכיות על יסודיות, בלתי פורמאליות ואקדמיות בהשתלבות בתפקידי ייעוץ הוראתי- קוריקולארי ובתפקידי ריכוז המקצועות החזותיים והדידקטיים במסגרות אלה