במגמה לתלמוד וספרות העת העתיקה נלמדים שני תחומים: ספרות הבית השני וספרות חז"ל . תחומים אלה כוללים את ספרות החכמה היהודית, הספרות האפוקליפטית והפסבדואפיגרפית ומגילות מדבר יהודה בתקופת הבית השני, ואת ספרות התורה שבעל-פה בתקופת חז"ל (המשנה, התוספתא, מדרשי ההלכה והאגדה, שני התלמודים: הבבלי..
במגמה לתלמוד וספרות העת העתיקה נלמדים שני תחומים: ספרות הבית השני וספרות חז"ל . תחומים אלה כוללים את ספרות החכמה היהודית, הספרות האפוקליפטית והפסבדואפיגרפית ומגילות מדבר יהודה בתקופת הבית השני, ואת ספרות התורה שבעל-פה בתקופת חז"ל (המשנה, התוספתא, מדרשי ההלכה והאגדה, שני התלמודים: הבבלי והירושלמי, ואף ספרות הגאונים והראשונים מן התקופה הבתר-תלמודית).
המגמה מפגישה את התלמיד עם נושאי העיון המרכזיים של מרחב יצירה רחב זה והתקופות שהוא משקף: יהדות ונצרות, גנוסטיקה, הלכה ומשפט עברי, זרמים במחשבת חז"ל, התכנים העיוניים של התפילה, המיסטיקה והמאגיה היהודית הקדומה ועוד. שיטת הלימוד היא היסטורית-תרבותית-טקסטואלית: היא מדקדקת בלשון המקורות ומפרשת אותם לפי תנאי הזמן והמקום, עוסקת בהתהוות המקורות, בתולדות הנוסח שלהם ובתולדות האמונות והדעות הנשקפות מהם