מדוע בחרתי במסלול זה
עניין אישי. אנגלית בכלל וספרות אנגלית תמיד היו חלק מהחיים שלי, לכן הרגיש לי טבעי ואורגני ללכת וללמוד לעומק.
האם המסלול עמד בציפיות
חלקית. לומדים בעיקר על התרבות ועל ההיסטוריה של אנגליה ושל ארה״ב דרך טקסטים (בד״כ רומנים/סיפורים קצרים/שירים/מחזות), אבל בתור אחד שלמד במסלול החד-חוגי, מספר הקורסים, ומספר המרצים, מוגבל (לעיתים גם במשמעות הכפולה של המילה...). במילים אחרות, עם כמה שהתחדדה לי יכולת החשיבה הביקורתית ויכולות הקריאה והכתיבה וההבעה בשפה האנגלית וכו׳, יוצא שנושאים שלמדת עליהם שנה קודם לכן חוזרים על עצמם שוב ושוב עד לזרא, וכמה אפשר כבר לדבר על ניכוס תרבותי מבלי שזה ייצא מכל החורים? מבחינת הסטודנטים עצמם, מספר גדול של הסטודנטים שייצא לי לפגוש, מעבר לכך שהם לא ״מומחים״ בניתוח ספרותי, בלשון המעטה (גם כשהם מגיעים לסמסטר האחרון בשנה השלישית), גם מתקשים בשלב בסיסי יותר, בקריאה עצמה של הטקסטים. זה מעיב על הדיון הכיתתי, במיוחד בסמינרים שבנויים על דיון ולא על הרצאה רצופה של שעה וחצי. זה תקף גם למקרים בהם אנו נדרשים ״לשתף פעולה״ עם סטודנטים אחרים ולהעיר/להאיר אחד לשני על הכתיבה של האחר, כשלי היה יותר רלוונטי הפידבק של המרצה מאשר של איזה סטודנט אקראי.
מה רמת הלימודים
הדירוג שלי מבוסס על מה שכתבתי למעלה, אז אין לי כל כך מה להוסיף חוץ מזה.
העצה הכי טובה למתעניינים במסלול
אל תלכו ללמוד משהו שאתם לא חושבים שתהיו טובים בו.