מדוע בחרתי במסלול זה
מעוניינת לעבוד עם אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים, מכוונת לאוכלוסיה בוגרת אך אין לימודים מתאימים לכך במיוחד, אפשר לבחור בעבודה סוציאליות... אבל זה לא בשבילי. ואת הבחירה בחינוך הרגיל עשיתי למקרה חירום, מבחינה פרקטית הרי עיסוק עם אוכלוסיות בעלות צרכים מבוגרים לרוב מתרחשת במסגרות של עמותות.
האם המסלול עמד בציפיות
בחרתי בתכנית שהמכללה הציגה בזמנו כ"תכנית משולבים" בראיון ובשיחה עם עובדת סוציאלית שאמורה לתת ייעוץ בהרשמה, התכנית הוצגה כאחת שרוצה להביא לשינוי חינוכי וחברתי אמיתי. שילוב תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בכיתות הלימוד הרגילות. בפועל אני לומדת קורסים סגרגטיביים- אלו הנוגעים בחינוך המיוחד ואלו בחינוך ה"רגיל". לא מדברים ומכשירים אותנו כמעט בכלל לעיסוק בשילוב של התלמידים בשטח ו"העיזים" שהשילוב מזמן. כיום לאחר שהעלנו טענות אלו בפני ראשי המכללה, הם בוחרים להדגיש שהתכנית היא דו חוגית, כך שכעת זה לגיטימי שלא ניתן מענה כמצופה מתכנית השילוב.
אם זאת ההכשרה להוראה בכיתות חינוך מיוחד והכשרה בתחום הדיסצפלינרי שבחרתי בחינוך ה"רגיל" עונים על ציפיותי.
מה רמת הלימודים
אני מאמינה שהאנשים שמגיעים להרצות במכללה מובילים ובעלי ניסיון בתחומם, אבל אני לא מרגישה שלומדים משהו שמחדש לי. לרוב שה מאד כללי ואפשר להסתפק בקריאת הביבליוגרפיה בלבד ולא להגיע לשיעורים (אבל יש נוכחות חובה, בכל הקורסים) כך שאני לא מתרשמת מרמת הלימוד והאתגר
העצה הכי טובה למתעניינים במסלול
ליצור קשרים עם סטודנטים משנים מעלייך, כדי להשיג חומרי לימוד. לאגודת הסטודנטים אין שום התארגנות בנושא. אין מבחנים לדוגמא, אין עבודות בספרייה, אין כלום. זה מגוחך שככה זה במכללה אבל, גם לפי מה שהבנתי אין מה לעשות עם זה, יש איזה התנגדות עקרונית של המכללה לדבר כזה. ככה יוצא שאין עם מה לתרגל לפני מבחנים או כתיבת עבודות.