"למה בחרתי: כדי להיות שחקן. כדי ללמוד איך.הציפיות: האמת היא שלא היו לי ציפיות כשרק הגעתי, כל התחום היה זר לי ולא ידעתי למה לצפות. במהלך הלימודים, ככל שלמדתי יותר למדתי להבחין בין יותר ויותר דקויות ולכן גם נהנתי מפחות שיעורים ותרגילים. טבעי אני מניח, אבל זה מה שקרה. עם שנה ב' אני מרוצה הרבה פחות משנה א', אבל זה יכול להיות גם עניין אישי שלי. בלימודי משחק האישי והמקצועי משפיעים מאוד אחד על השני.רמת לימודים: לדעתי זה בית ספר טוב למשחק. למשחק בכלל ולתיאטרון בפרט יש עוד הרבה מה ללמוד מארצות זרות בהן המסורות הדרמתיות עמוקות הרבה יותר, ולצערי הרמה הכללית בארץ היא לא מהגבוהות בעולם, אבל לדעתי כמות הבוגרים של בית צבי שמשתלבים בתעשייה מדברת בעד עצמה, ובסופו של דבר הטיפ כללי: אם החלטתם ללכת על זה - תהנו. אל תעיזו לא להנות. כי אם לימודי משחק מפסיקים להיות כיף אין להם שום יתרון על אף מקצוע אחר. אין כסף, אין עתיד, אין כלום. אבל זה כיף גדול. ולכן לדעתי חשוב מאוד, גם בכל העומס, להתשדל מאוד לא לאבד את ההנאה הפשוטה שבמשחק."