חרדה חברתית, הידועה גם בשם פוביה חברתית, היא מצב בריאותי נפשי שכיח המאופיין בפחד עז ממצבים חברתיים ודאגה מתמשכת לשפוט או להיות מוערך לרעה על ידי אחרים.
כמובן, שהדרך הטובה ביותר להתמודד ולטפל במצב זה, עוברת בהיכרות וזיהוי של כל הסימפטומים של חרדה חברתית.
אז מכיוון ש"ידע הוא כוח" להלן כל מה שצריך לדעת על חרדה חברתית:
אנשים עם חרדה חברתית עלולים לחוות מגוון של תסמינים רגשיים ופיזיים, ובין היתר: פחד או חרדה עזים במצבים חברתיים, הימנעות ממצבים חברתיים או עמידה בהם באי נוחות קיצונית, פחד להיות נבוך, מושפל או שישפטו לרעה. תסמינים גופניים כגון הסמקה, הזעה, רעד, בחילות או קצב לב מהיר. חשיבה יתרה על אינטראקציות חברתיות בעבר ובעתיד. קושי לשמור על קשר עין או דיבור במצבים חברתיים. רצון עז לברוח או להימנע ממצבים המעוררים חרדה.
נהוג לחלק את החרדה החברתית למספר סוגים שונים ובין היתר:
חרדת ביצוע - פחד וחרדה הקשורים ספציפית לדיבור בפני קהל, הופעה על הבמה או ביצוע מבחנים.
חרדה חברתית כללית - פחד ואי נוחות נרחבים במצבים חברתיים שונים, כולל מסיבות, פגישות או אינטראקציות יומיומיות.
כמובן, שרק איש מקצוע מתחום בריאות הנפש, יוכל לבחון את התסמינים, לדבר עם המתמודד איתם ובסופו של דבר לאבחן את סוג החרדה ובהתבסס על כך גם להציע את שיטת הטיפול הנכונה.
חרדה חברתית עלולה להתפתח עקב שילוב של גורמים גנטיים, סביבתיים ופסיכולוגיים.
חרדה חברתית יכולה להיגרם על ידי חוויות טראומטיות בעבר, דימוי עצמי נמוך או היסטוריה משפחתית של חרדה.
ניתן לחלק את הגורמים לחרדה חברתית לסוגים שונים של גורמים:
גורמים ביולוגיים - גנטיקה, מבנה המוח וחוסר איזון בכימיקלים במוח יכולים לתרום להתפתחות של חרדה חברתית.
גורמים סביבתיים - חוויות טראומטיות, בריונות, הזנחה או היסטוריה של אירועים מביכים או משפילים במסגרות חברתיות עלולות לעורר חרדה חברתית.
התנהגות נלמדת - התבוננות בהתנהגות חרדתית של אחרים או ביקורת או נשפטת יתר עלולה לתרום להתפתחות של חרדה חברתית.
חשוב לציין שגם לגורמים לחרדה, תהיה השפעה רבה על דרכי הטיפול ולכן, בהליך הטיפול עם איש המקצוע בתחום בריאות הנפש, מושם דגש גם על הנושא הזה, מתוך מטרה להתאים את שיטת הטיפול הנכונה ביותר.
כדי לאבחן חרדה חברתית, איש מקצוע בתחום בריאות הנפש, לרוב פסיכיאטר (אך במקרים רבים גם פסיכולוג יכול להוות כאיש המקצוע המתאים עבור המטרה). איש המקצוע אמור להעריך את הסימפטומים השונים המתוארים על ידי המתמודד עם החרדה, השפעתם על חיי היומיום ומשך החרדה. חשוב לשלול מצבים רפואיים או פסיכולוגיים אחרים ולכן, מומלץ גם להכיר סוגי חרדה אחרים או התקף חרדה תסמינים – על מנת לנסות ולאבחן בשלב הראשון את הבעיה ובשלבים הבאים לדאוג להציע דרכי טיפול אשר יאפשרו להתמודד איתה בצורה הנכונה.
חרדה חברתית היא מצב שניתן לטפל בו, וחשוב שמי שמתמודד איתו לא יהיה לבד ושהקרובים או בני המשפחה שלו יהיו לצדו, יחזקו אותו ויתמכו בו במאבקים השונים אותם הוא נאלץ לנהל (וכל מי שמתמודד עם חרדה כזאת, ימצא את עצמו מתמודד עם לא מעט קשיים ומאבקים, אשר לעיתים יהיה קושי רב לצלוח אותם בלי קבלת התמיכה המתאימה). עם התמיכה והטיפול הנכונים, אנשים רבים מוצאים הקלה מהסימפטומים המטרידים של חרדה חברתית.
אם אתם מעוניינים להירשם ללימודי תואר שני, חשוב שתקפידו לבחור את מוסד הלימודי בצורה מושכלת ונבונה.. המשך
חרדה חברתית, הידועה גם בשם פוביה חברתית, היא מצב בריאותי נפשי שכיח המאופיין בפחד עז ממצבים.. המשך