מי לא עבר את המבחן הפסיכומטרי, אשר גורם לאנשים לחשוב שזה להיות או לחדול. ציונו של הפסיכומטרי קובע האם אתה יכול ללכת ללמוד משפטים,
מדעי המחשב, לימודי רפואה וכ"ו. ישנם צעירים שחולמים להיות רופאים יום אחד ובמידה ולא עברו את המבחן הפסיכומטרי, אזי לא יוכלו להתקבל למוסד הלימודים בו יש את לימודי הרפואה. במקרה כזה, אותם צעירים ינסו לגשת כעבור ארבעה חודשים עוד פעם לניסיון נוסף להשיג את הציון הדרוש.
מבחן הפסיכומטרי קיים מאז 1981 במתכונות שונות, כאשר ציונו קובע את מידת ההתאמה של המועמדים למקצועות השונים. המרכז הארצי לבחינות והערכה כותב ואף בודק את המבחן, כאשר מדובר בארגון מחקרי ללא מטרות רווח שהוועד הראשי של האוניברסיטאות בישראל יצר ב-1980 עבור מטרות מחקר סטטיסטי.
מבחן פסיכומטרי בנוי משמונה פרקים, כאשר לכל אחד מהם מוקדשות 25 דקות בלבד על מנת לפתור אותם. לא ניתן לחזור לפרקים שבהם שאלות לא נפתרו, ואי אפשר לענות על שאלה אחרי תום הזמן החוקי. במהלך המבחן אין הפסקות לשירותים או לנשנש איזשהו חטיף, כך שאם הנבחן לוקח לו פסק זמן מפתירת השאלות, אזי עליו לקחת בחשבון שזה בא על חשבון זמן פתירת הפרק.
במבחן יש שני פרקים מכל סוג- חשיבה כמותית, חשיבה מילולית, אנגלית ועוד 2 פרקי פיילוט, עליהם יפורט בהמשך. בחשיבה הכמותית, לנבחנים יש 25 שאלות לפתור, בהם יהיו הנושאים הבאים: אלגברה, גיאומטריה, בעיות מילוליות מכל מיני תחומים וקריאת נתונים מתרשים.
בחשיבה המילולית ישנן 30 שאלות שכוללות את הדברים הבאים: אנלוגיות, אוצר מילים, שאלות פ.ט.ל, השלמת משפטים, חידות הגיון וקטע הבנת הנקרא. באנגלית יהיו בין 27 ל-29 שאלות שיכללו אוצר מילים והשלמת משפטים, ניסוח מחדש של משפט נתון ושני קטעי הבנת הנקרא.
שני הפרקים הנותרים הנקראים 'פרקי פיילוט' נועדו לשתי מטרות:
א. להשוות את סולם הציונים בין המועדים השונים. ההשוואה נחוצה למרכז הארצי לבחינות והערכה על מנת למנוע מצב שבו ציונים של נבחנים יושפעו מהבדלי הרמות בין המועדים השונים הן מבחינת רמת הקושי של השאלות והן מבחינת הרמה הפסיכומטרי של אותם נבחנים.
ב. פרקי הפיילוט נועדו גם כדי להבטיח את איכות השאלות. כלומר רוצים להבטיח שהשאלות ימוינו בצורה אמיתית ומדויקת ככל שאפשר. טרם הופעתה של שאלה בפרק המשמש לקביעת הציון, עליה לעבור מבחני איכות, ובכך מבטיחים שהיא הוגנת ומסוגלת להבדיל בין רמות גבוהות ונמוכות של הנבחנים.
חישוב ציון הפסיכומטרי שונה משאר שיטות הערכת המבחנים הקיימות במערכת החינוך הישראלית. ציון הפסיכומטרי המקסימאלי עומד על 800, כאשר הציון הנמוך ביותר שאפשר להשיג הוא 200 נקודות. לכל אחד מחלקי המבחן (כמותי, מילולי ואנגלי) יש ציון בנפרד הנע בין 0 ל-150 נקודות.
בתום חישוב כל אחד משלושת החלקים, עושים שקלול של כל חלק לציון אחד. מבחינת אחוזים, ככה מחשבים את חלקי המבחן: החשיבה הכמותית יחד עם החשיבה המילולית 40 אחוז מהציון הסופי, בזמן ששליטה באנגלית מהווה 20 אחוז מהציון ויתרה מזאת, מי שהשיג בחלק זה ציון גבוה מעל 134, אזי ייהנה מפטור באנגלית בלימודי התואר. מצד שני, נבחן שקיבל ציון באנגלית הנמוך מ-84, לא יוכל להתקבל לאוניברסיטה ללא קשר לציון הסופי בבחינה.
לסיכום המאמר, מבחן הפסיכומטרי נוצר כדי לאבחן את רמת הנבחנים ואת מידת התאמתם למקצועות השונים. יש לא מעט מכונים שבהם ניתן ללמוד כגון: לחמן,
יואל גבע, זיו כספי וכ"ו.