לימודי ספרות תואר ראשון מכללה ירושלים

מאז היותי ילדה התחברתי לעולם השירה והמלל. ספרות עבורי היא אהבה גדולה ותרפיה אמיתית לנפש.

היו מגוון קורסים מעניינים וכן פעילויות העשרה רבות שהרחיבו את היידע שלנו בעולם הספרות.

היה נפלא אבל ללא ספק מאוד מאוד קשה ומתיש. המון מטלות שלעיתים לא נראו לי הכרחיות ומועילות. ההתמחות עצמה הייתה נהדרת אך כל מה שמסביב היה מעיק.

לא לדחות עבודות ומבחנים! מה שאפשר לעשות היום אל תדחה למחר! עדיף קצת לחרוש בשנים האלו בשביל להנות אח"כ ולברך על המוגמר.

כי אני מאוד מתחברת ואוהבת ספרות ומחשבת ישראל. אני חושבת שזה מאוד חשוב ובעזרת כתיבה של מחשבות, שירים ועוד וקריאה של סיפורים אפשר לגעת בלב ובנשמה של אדם (תלמיד) ויחד עם הסברת המורשת של העם שלנו ותורת ישראל- עם שיש לו עבר- יהיה לו גם עתיד-- בעזרת שני דברים אלו יחד אפשר לשנות את העולם. בעזרת ה' שאצליח לשנות ולקדם ולו מעט וזה יהיה שכרי.

ציפיתי שיותר יתמקדו בשירים ופחות בסיפורים. יותר בכתיבה ופחות בקריאה וכמובן שאני חושבת שכל האלמנטים הללו חשובים. ציפיתי שיהיה הרבה פחות עומס מבחינת הלימודים והעבודה מעשית שאנחנו למעשה עושים כפול מכל מכללה או אוני' אחרת ולכן קוראים לתלמידות המכללה, גאונות אך גם מטורפות :) קשה לי מאוד שאין כ"כ אוזן קשבת והמנהלים מאוד מלמעלה באשר למשל למכללת ליפשיץ ששם שמעתי מקרובים שהיחס שם חם ומקשיבים להם ומקלים כמה שאפשר וכו'. רצתי גם שיתמקדו יותר בכתיבה יוצרת וגם בכתיבה עיתונאית, שידברו על איפה זה נוגע בנשמה, שיתנו לנו כלים לכתוב או לעזור לאנשים לכתוב. במחשבת ישראל אני מאמינה שלא למדנו הרבה- יותר התמקדו בתנ"ך וזה חבל לי כי אני לא מרגישה לגמרי מוכנה למען הכנות וחושבת שאצטרך להשלים לבד או אולי השנה נלמד יותר- נראה מה יהיה. קצת קשה לי שעשיתי עבודה מעשית בספרות שנה שעברה ואני השנה עושה שוב וגם יחד עם עבודה מעשית במחשבת ישראל יכלו לעשות שנה אחת כך ושנה שנייה חוג משני כמו הרבה מכללות בכדי לא להעמיס. הייתי רוצה לקבל יותר כלים במחשבת ישראל ובכלל בהוראה איך מציבים גבולות לתלמידים, לימוד על משמעת, נשמת הילד ועוד וזה חסר לי. גם בחופשות סמסטר אין באמת חופש- נבחנים ועושים עבודות כמעט כל יום והימים עצמם לרוב ארוכים עד 6ורבע ולבנות נשואות שרובן מחוץ לעיר זה לא נורמלי ובטח לכאלו עם ילדים. זה אף גורם לרצות לדחות הריון...אלו התלונות. אך יש גם יתרונות- אני משכילה הרבה, אני מרגישה רצינית ואחראית, אני מרגישה שאני מתמקצעת ממש ושאני משקיעה את כל כולי בלימודים. אני מאמינה שמאמציי יישאו פרי בעיתו ובזמנו בע"ה ומייחלת לכך. יצא לי להכיר מרצים שהאישיות שלהם מקסימה ולמדתי מהם הרבה.וכמובן גם למדתי הרבה תורה למרות שיש שיעורים שהם לא כ"כ מדברים אלינו הסטודנטיות ויש כמה שיעורים שאולי תלמידה אחת מקשיבה בהם באופן קבוע...כמו לכל דבר- היתרונות והחסרונות שבו.

אני חושבת שהרמה היא גבוהה...אך יש דברים (ולפעמים בסיסיים) שחסרים...גם לי.

תלכו על זה אם אתם באמת רוצים ללמוד וללמד ולתת מכל הלב, כי אלו מקצועות שצריך בהם גם שכל אך בעיקר המון רגש, אמונה ונשמה... (נ.ב. לפעמים הפון שלי אומר שהוא לא עובד אך צריך לנסות כמה וכמה פעמים) בעזרת ה' נעשה ונצליח!!! :))

עניין אותי מאוד ללמוד ספרות כבר מאז התיכון.

החומר הנלמד מעניין ומספק. אבל הרמה הלימודית לא מספיק גבוהה וכן הדיון בשיעורים.

הרמה יחסית נמוכה, אין הרבה סטונדטים

לבדוק היטב מה אפשר לעשות עם התחום ואם זה באמת מעניין אותך.